חולון, אחת הערים הגדולות והצפופות במרכז הארץ, מתמודדת מדי יום עם עומסי תנועה כבדים בצירי התחבורה המרכזיים ובמאות צמתים עירוניים. נתוני עמותת אור ירוק, המבוססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מצביעים על כך שגם בשנת 2025 המשיכו תאונות חזית-צד לגבות מחיר כבד בעיר.
על פי הנתונים, במהלך שנת 2025 נפגעו בחולון 81 בני אדם בתאונות דרכים מסוג חזית-צד. למרבה המזל לא נרשמו הרוגים בעיר בתאונות מסוג זה במהלך השנה, אולם 16 בני אדם נפצעו באורח קשה – נתון הממחיש את חומרת הפגיעות האופייניות להתנגשויות מסוג זה.
בחינה של העשור האחרון מעלה כי מדובר בתופעה מתמשכת ולא באירוע נקודתי. בין השנים 2016 ל-2025 נפגעו בחולון 1,301 בני אדם בתאונות חזית-צד. מתוך כלל הנפגעים נהרגו 13 בני אדם ו-107 נפצעו באורח קשה. המשמעות היא שבממוצע נפגעו בעיר יותר מ-130 בני אדם מדי שנה בתאונות מסוג זה – נתון שממחיש את הצורך בהמשך השקעה בתשתיות בטיחות ובצמצום מוקדי הסיכון.
תמונת המצב הארצית מדאיגה
הנתונים של חולון הם חלק ממגמה רחבה שממנה מזהירים בעמותת אור ירוק. בשנת 2025 נהרגו בישראל 78 בני אדם בתאונות חזית-צד – השנה השנייה הקטלנית ביותר בעשור האחרון במספר ההרוגים בתאונות מסוג זה. בנוסף נפצעו ברחבי הארץ 5,630 בני אדם, מהם 555 באורח קשה.
עוד עולה מהנתונים כי בכבישים העירוניים בלבד נהרגו בשנת 2025 לא פחות מ-29 בני אדם בתאונות חזית-צד, לעומת 19 הרוגים בשנת 2024 – עלייה של 53 אחוזים בתוך שנה אחת. מדובר במספר ההרוגים הגבוה ביותר בכבישים עירוניים בעשור האחרון, נתון שממחיש כי גם נסיעה במהירויות עירוניות עלולה להסתיים באסון.
למה תאונות חזית-צד מסוכנות כל כך?
תאונות חזית-צד מתרחשות כאשר חזיתו של רכב אחד מתנגשת בדופן של רכב אחר. ברוב המקרים הן מתרחשות בצמתים, בעקבות אי מתן זכות קדימה, כניסה לצומת באור אדום או טעות רגעית של אחד הנהגים.
הסכנה המרכזית נעוצה בכך שצידי הרכב מספקים הגנה מצומצמת יחסית לעומת חזית הרכב, הכוללת אזורי קריסה שנועדו לספוג את עוצמת ההתנגשות. כתוצאה מכך, כאשר הפגיעה היא בצדו של הרכב, הנוסעים היושבים סמוך לנקודת ההתנגשות חשופים הרבה יותר לפציעות קשות ולעיתים אף קטלניות.
בעמותת אור ירוק מדגישים כי דווקא משום שמרבית התאונות הללו מתרחשות בצמתים מוכרים ובמהירויות עירוניות, ניתן לצמצם אותן באמצעות שיפור התשתיות, הסדרת הצמתים והצבת אמצעי אכיפה מתקדמים.
השקעה במוקדי סיכון יכולה להציל חיים
אחד הנתונים הבולטים שמציגה עמותת אור ירוק מתבסס על מחקר של חברת נתיבי ישראל, שבחן את השפעת הטיפול במוקדי סיכון ברחבי הארץ. מהמחקר עולה כי לאחר ביצוע עבודות לשיפור התשתיות בצמתים ובקטעי הדרך המסוכנים, חלה ירידה של כ-45 אחוזים במספר תאונות הדרכים באותם מוקדים.
למרות זאת, התקציב השנתי לטיפול במוקדי הסיכון עומד כיום על כ-180 מיליון שקלים בלבד. לשם השוואה, ועדת שיינין המליצה כבר לפני שנים להשקיע כ-400 מיליון שקלים בשנה במשך חמש שנים, במטרה לבצע טיפול מקיף בצמתים ובכבישים האדומים ברחבי המדינה.
בעמותה מדגישים כי לצד הגדלת התקציב, יש לפעול בהתאם למערכת ניהול הבטיחות הלאומית, לבצע מעקב שוטף אחר מוקדי הסיכון, להגביר את השקיפות בקבלת ההחלטות וליידע את הציבור לגבי הצמתים בעלי רמת הסיכון הגבוהה ביותר.
מנכ"ל אור ירוק: "ראשי הערים צריכים לאתר את נקודות התורפה"
עו"ד יניב יעקב, מנכ"ל עמותת אור ירוק, אמר:
"תאונות חזית-צד הן תאונות עם פוטנציאל נזק גדול וקשה בשל העובדה שחזיתו של רכב מתנגשת בצידו של רכב אחר, במקום בו ההגנה על הנוסע מועטה. במקרים רבים מדובר בצמתים לא מוסדרים ולכן ראשי וראשות הערים צריכים לאתר את נקודות התורפה בערים ולשפר בהם את התשתית כך שתהיינה סלחניות לטעויות הנהג. מצלמות רמזור הן פתרון מהיר ואפקטיבי ביותר לצמצום העבירה בה אדם נכנס לצומת ללא מתן זכות קדימה או ללא ציות לרמזור אדום. איתור הצמתים האדומים, שיפור התשתית, התקנת אמצעי אכיפה והגברת המודעות הן פעולות שיובילו לצמצום מספר ההרוגים הגבוה. במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים חייבים לאשר את התוכנית הלאומית הרב-שנתית ולהכפיל את התקציב לטיפול במוקדי הסיכון. הקיצוץ בתקציב עולה בחיי אדם."
בחולון, שבה מתבצעות בשנים האחרונות עבודות פיתוח משמעותיות, הרחבת צירי תחבורה והקמת פרויקטים חדשים, סבורים בעמותת אור ירוק כי יש חשיבות רבה להמשיך ולשלב את נושא הבטיחות כבר בשלבי התכנון. לצד אחריות הנהגים להקפיד על מתן זכות קדימה, ציות לרמזורים ונהיגה זהירה, גם לתכנון נכון של הצמתים, להצבת מצלמות אכיפה ולשיפור התשתיות יש השפעה ישירה על מספר התאונות ועל חומרתן. לדבריהם, השקעה עקבית במוקדי הסיכון היא אחד הצעדים היעילים ביותר להפחתת מספר הנפגעים ולהצלת חיים.
