16.06.26 / 14:14
נתוני קרן הארנונה לשנת 2026, שפורסמו לאחרונה על ידי משרד הפנים, מציגים תמונה מעניינת באשר לערים שמרוויחות מהמהלך הממשלתי - ולעומתן אלו שנאלצות להעביר כספים לקרן. בין הרשויות שנמצאות בצד המפסיד נמצאת גם חולון, שנדרשת להעביר לקרן כ-1.2 מיליון שקלים.
קרן הארנונה אושרה במרץ 2023 במסגרת חוק ההסדרים, במטרה לעודד בניית יחידות דיור חדשות ברחבי הארץ וליצור איזון בין הכנסות הרשויות ממגורים לבין הכנסות מאזורי תעסוקה, מסחר ותעשייה.
לפי מנגנון הקרן, רשויות מקומיות נהנות מתקצוב עבור תוספת יחידות דיור שנבנות בתחומן, אך במקביל מעבירות חלק מהכנסותיהן מארנונה שאינה למגורים לקרן הארצית. כך מבקשת המדינה לעודד בנייה למגורים גם ברשויות שבהן הכדאיות הכלכלית נמוכה יותר.
מהנתונים עולה כי העיר המרוויחה הגדולה ביותר בשנת 2026 היא תל אביב-יפו, שצפויה לקבל מהקרן כ-30 מיליון שקלים. אחריה נמצאות ירושלים עם כ-18 מיליון שקלים, בית שמש עם 11.4 מיליון שקלים, בת ים עם 10.7 מיליון שקלים ונתניה עם 9.5 מיליון שקלים.
מן העבר השני של המתרס ניצבת חיפה, שתעביר לקרן כ-10.7 מיליון שקלים, לצד פתח תקווה עם 4.7 מיליון שקלים, אשדוד עם 2.2 מיליון שקלים, חולון עם 1.2 מיליון שקלים ויהוד-מונוסון עם כ-400 אלף שקלים.
הנתונים מציפים מחדש את הוויכוח הציבורי סביב קרן הארנונה. עם אישור החוק בשנת 2023 יצאו רשויות רבות, בעיקר החזקות שבהן, למאבק חריף נגד המהלך. בין המתנגדים הבולטים היה ראש עיריית חולון לשעבר, מוטי ששון, שטען כי הקרן תפגע ברשויות יציבות כלכלית ותאלץ אותן להעביר משאבים לטובת רשויות אחרות.
כעת, עם פרסום הנתונים העדכניים, יש הסבורים כי העובדה שחולון נדרשת להעביר כספים לקרן מחזקת את טענותיהם של מתנגדי החוק. מנגד, בממשלה מדגישים כי מטרת הקרן היא יצירת איזון ארצי ועידוד בנייה למגורים, גם במחיר של חלוקה מחדש של משאבים בין הרשויות המקומיות.
הוויכוח סביב קרן הארנונה צפוי להמשיך ללוות את השלטון המקומי גם בשנים הקרובות, כאשר הרשויות יבחנו האם המנגנון אכן משיג את יעדיו – או שמא הוא יוצר פערים חדשים בין הערים בישראל.
