14.12.25 / 07:51
המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט העליון ערעור על קולת העונשים שנגזרו בפרשת גן הילדים "בימבה" בחולון, שבה הורשעו מנהלת הגן ושתי סייעות בעבירות חמורות של תקיפה והתעללות נפשית בפעוטות.
על פי כתב האישום, במשך תקופה של כחודשיים התנהלה בגן מסכת אלימות שיטתית ומתמשכת כלפי פעוטות בגילאי שלושה חודשים עד שלוש שנים. שלוש הנאשמות הודו בכ-300 אירועים של תקיפה והתעללות, שבוצעו באופן יומיומי ותוך ניצול יחסי התלות והפערים המובנים בין מטפלות לפעוטות חסרי ישע.
בגזר הדין שניתן ביום 23.10.25 גזר בית המשפט המחוזי בתל אביב עונשי מאסר שנעו בין 12 ל-24 חודשים. מנהלת הגן, מלכה מלול, נידונה ל-24 חודשי מאסר בפועל ולתשלום פיצוי בסך 50 אלף שקלים. הסייעת אליזה כהן צמח נידונה ל-18 חודשי מאסר ולפיצוי בסך 30 אלף שקלים, ואילו הסייעת נור שילוח נידונה ל-12 חודשי מאסר ולפיצוי של 10 אלף שקלים.
בערעור שהוגש באמצעות עו"ד יוסף קנפו טוענת הפרקליטות כי העונשים שנגזרו קלים באופן מהותי ואינם משקפים את חומרת המעשים, את ריבוי האירועים ואת הפגיעה הקשה והמתמשכת בפעוטות ובהוריהם. עוד נטען כי מתחמי הענישה שקבע בית המשפט המחוזי נמוכים משמעותית מהפסיקה הנוהגת בתיקים דומים, וכי התוצאה העונשית חורגת ממתחם הסבירות נוכח ההלכה המחייבת החמרה בענישה בעבירות אלימות כלפי פעוטות.
הפרקליטות מדגישה בערעור את פערי הכוחות ויחסי התלות בין המטפלות לילדים, את החשיפה הממושכת לדפוסי התנהגות פוגעניים, ואת החשש להשלכות ארוכות טווח על התפתחותם של הפעוטות ועל תחושת הביטחון של משפחותיהם. לטענתה, יש להשית עונשים מחמירים יותר שיבטאו הרתעה ממשית ויעבירו מסר חד וברור בדבר חומרת המעשים ואי־קבילותם במסגרת חינוכית.
בנוסף טוענת הפרקליטות כי גם רכיב הפיצוי שנפסק לטובת משפחות הילדים נמוך ואינו נותן מענה הולם לנזק שנגרם. בערעור צוין כי פסיקת פיצוי משמעותי מהווה חלק בלתי נפרד מהכרה בפגיעה ומהשבת אמון הציבור במערכת.
שלוש הנאשמות הורשעו במסגרת הסדר טיעון, שנערך לאחר הליך גישור ובהמלצת השופטת המגשרת, אשר צפתה בסרטונים שתיעדו את התנהלותן בגן. במהלך הטיעונים לעונש עתרה הפרקליטות להשית על הנאשמות עונשי מאסר בפועל של ארבע עד שש שנים, וכן לחייב כל אחת מהן בתשלום פיצוי בסך 250 אלף שקלים להורי הפעוטות.
כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד יונתן טל מפרקליטות מחוז תל אביב, תיאר מסכת אלימות חמורה ומתמשכת, שבמסגרתה משכו הנאשמות את הפעוטות בידיהם וברגליהם, גררו אותם, הטיחו אותם בחוזקה על מזרנים ועל כיסאות, והשליכו ובעטו בהם. כתוצאה ממעשים אלה סבלו פעוטות רבים מהפרעות שינה, הפרעות אכילה, התקפי זעם והתפרצויות אלימות.
