מסיפור הישרדות לחיים של השראה: סיפורה של דבורה פרס מחולון

נולדה בשנת 1932 בבודפשט שבהונגריה. עם כניסת הגרמנים לעיר בשנת 1944, חייהם של יהודי העיר השתנו באחת. אביה, שהיה עורך דין, נלקח על ידי הגרמנים בשלב מוקדם – ומאז לא שבה לראותו.

בתוך המציאות הקשה, הצליחו דודתה וסבתה להשיג תעודות מזויפות שהסתירו את זהותן כיהודיות. בזכותן, הן עבדו כעוזרות בית בבית משפחה מכובדת בעיר, ודבורה הסתתרה שם יחד עם אמה ואחיה. החיים התנהלו תחת פחד מתמיד – בכל דפיקה בדלת הן ידעו שעליהן לרוץ ולהסתתר בחדר הארונות.

אך גם המסתור לא החזיק מעמד לאורך זמן. לאחר שהלשינו עליהן, נתפסו בני המשפחה ונשלחו לגטו בעיר. בתוך תנאי המחיה הקשים, הפגינה אמה של דבורה אומץ לב יוצא דופן, כאשר הייתה מתגנבת מחוץ לגטו, תוך סיכון חייה, כדי להשיג מזון עבור ילדיה.

למזלם, הצבא הרוסי התקדם לעבר העיר, ובינואר 1945 שוחררה בודפשט. שנתיים לאחר מכן, בשנת 1947, עלתה דבורה לישראל והחלה לבנות את חייה מחדש.

כיום, דבורה פרס היא סמל לחיים של התחדשות ונחישות. במפגש מרגש של ארבעה דורות – בתה דורית, נכדתה אסנת ונינה יובל – הם מספרים על אישה אנרגטית, סקרנית ובלתי נגמרת, שממשיכה ללמוד, להתפתח ולהפתיע גם בגיל מבוגר.

דבורה נהנית מטיולים, מנגנת בפסנתר, ואף מתמצאת היטב בעולם הדיגיטלי – כולל שימוש בטלפון חכם וברשתות החברתיות. עבור בני משפחתה, אין בכך הפתעה – אלא המשך ישיר לרוח החזקה של מי שידעה לשרוד, להתגבר ולבחור בחיים.

סיפורה של דבורה פרס הוא תזכורת חיה לכך שגם מתוך החשכה הגדולה ביותר – אפשר לצמוח, לבנות וליצור אור.

נזכור ולא נשכח.